הגדרת עומסים בתקרה

הגדרת עומסים על התקרה

השלב הראשון כשאנחנו באים לחשב ולתכנן תקרה הוא קביעת עומסים בתקרה (לאחר שקבענו עובי תקרה).
כדי להבין את העומסים השונים שנופלים לנו על התקרה צריך לעשות חלוקה בין 2 עומסים מרכזיים:

  1. עומס קבוע
  2. עומס שימושי.

העומס הקבוע בתקרה מתחלק ל2 עומסים :עומס קבוע (g) ועומס קבוע נוסף (Δg).

נתחיל ונראה איך מחושב העומס.

עומס קבוע

העומס הקבוע על התקרה הוא העומס שנובע מהמשקל העצמי של הבטון והוא תלוי בכמות הבטון הנדרשת למ"ר תקרה.
כאשר נתכנן תקרה מקשית או מצולבת שעשויה כולה מבטון כל מה שנצטרך לעושת על מנת להגיע למשקל העצמי של התקרה למ"ר הוא להכפיל את עובי התקרה במשקל מרחבי של בטון-2.5 טון/מ"ר או 25 ק"נ/מ"ר.
לעומת זאת כאשר נתכנן תקרה אשר לא כולה עשוי מבטון כמו תקרת צלעות החישוב יהיה קצת יותר מסובך מכיוון שכל מטר רבוע של תקרה מכיל גם בטון וגם מילוי (לדוגמא בלוק איטונג).

נצטרך לחשב את העומס המשולב של שניהם. בנוסף על כך חתך התקרה מכיל גם יציקה משלימה (לרוב יהיה 5 ס"מ) ולכן גם אותה נוסיף לחישוב שלנו.

דוגמא לחתך תקרת צלעות

חישוב המשקל העצמי של תקרת צלעות יוכל להיעשות או בעזרת חישוב ידני או בעזרת שימוש בטבלאות.

חישוב ידני

  • g=(bw*h* γ)/bf-בטון
  • g=(bw*h* γ)/bf-בלוק
  • g=tf* γ-טבלה עליונה

bw=רוחב דופן (לדוגמא בציור הנ"ל רוחב דופן הבטון היא 15 ס"מ).

h=גובה ללא יציקה משלימה (בציור הנ"ל נתייחס לגובה של 25 ס"מ עבור חישוב הבטון וגם עבור משקל הבלוק).

γ= משקל מרחבי של החומר (לדוגמה משקל סגולי של בטון הוא 2.5 טון למ"ק).

bf=רוחב כולל מחושב (בדוגמה שלנו זה יהיה רוחב הבטון ועוד רוחב הבלוק כלומר – 65 ס"מ).

טבלאות עזר

אפשרות נוספת, פשוטה הרבה יותר, היא לעשות שימוש בטבלאות אשר מופיעות בתקן ישראלי 109 "משקלים של חומרי בניה ושל חלקי מבנה". בתקן נפנה לנספח א-טבלאות עזר לחישוב משקל תקרות עם גופי מילוי ושם נבחר את סוג התקרה ורוחב הצלע ונקבל את המשקל העצמי המשוכלל של אותה תקרה. 

עומס קבוע נוסף Δg

העומס הקבוע הנוסף מורכב מממשקל כל האלמנטים אשר יהיו מעל פני הבטון בעתיד.

לדוגמא :בבתי מגורים מעל פני הבטון ישנו מילויי חול של 10-15 ס"מ. משקל החול הינו ערך קבוע אשר לא ישתנה עם הזמן ולכן הוא יילקח בחשבון כאשר נחשב את העומס הקבוע הנוסף על התקרה. באותו אופן משקל המרצפות יכנס לחישוב העומס.
כל המשקלים של חומרי הבניה (חול, טיח, מלט וכו') ילקחו לפי תקן ישראלי 109-"משקלים של חומרי בניה ושל חלקי מבנה". בנוסף יש לפנות לתקן ישראלי 412 "עומסים במבנה-עומסים אופיניים" על מנת לחשב עומס מחיצות וזאת לפי סוג המחיצה המוגדר בסעיף 2.1.1  בתקן זה.

דוגמאת חישוב של עומס קבוע נוסף במבנה

עומס אופייני שימושי q

 עומס זה הינו עומס אשר יוסף לעומס הקבוע על התקרה וזאת בהתאם ליעוד השימוש במבנה לאחר גמר הבניה.

על מנת לקבוע עומס זה נפנה לתקן ישראלי 412 "עומסים אופייניים" ובטבלה 1 נמצא את גודל העומס לפי ייעוד המבנה.

לדוגמא במבנה מגורים העומס השימושי יהיה 1.5 ק"נ למ"ר (0.15 טון למ"ר).במידה וקיימות מרפסות במבנה העומס השימושי במרפסות בלבד יהיה 3.5 ק"נ למ"ר.

עומסים נוספים

  • קירות בלוקים-קירות בלוקים אשר נמצאים בהיקף המבנה ניתן להעמיס ישירות על הקורות אך קירות בלוקים בתוך שטח התקרה יש להעמיס כעומס מפורס לאורך הקיר בהתאם למשקל הבלוק ולגובה הקומה.
  • משקל עצמי של עמודים-עומס זה אינו משפיע כלל על חישוב המומנטים בתקרה אך חשוב מאוד בחישוב ראקציות המבנה שבסופו של דבר יהיו העומס על היסודות. 

סרטון הסבר על הגדרת עומסי תקרה מערוץ היוטיוב של האתר

אהבתם את הכתבה? פרגנו לנו בלייק בעמוד הפייסבוק של האתר! 

לכל הכתבות בנושא פרויקט גמר למהנדסים והנדסאי בניין לחץ כאן>>

לצפייה בחינם בסדרה של 3 סרטונים בנושא תכנון תקרה בקומה טיפוסית לצפיה לחץ כאן.

 עבור הנחיה וליווי בפרויקטי גמר ניתן לפנות במייל : Paz.Yaacoby@gmail.com  או בעמוד צור קשר.

Scroll to Top
דילוג לתוכן